כל כללי השיווק, כל האנשים המצליחים חוזרים על המנטרה שכדי להצליח, צריך להתמיד.
להמשיך לעשות, גם אם לא מיד רואים תוצאות, גם אם זה קשה. רק למי שיש כוח רצון כדי להמשיך – יקבל תוצאות.
בעקרון זה לא "לא נכון".
יש אנשים שמצליחים לעשות את זה. אפשר להשיג מטרות ותוצאות בדרך הזו.
אבל… הנה הדעה שלי שלא-כל כך פופולרית בעולם העסקי:
חלק גדול מהאנשים לא מחזיקים מעמד עד התוצאות. הם לא יצליחו להתעלם מתחושות שאומרות "לא בא לי, זה לא כיף לי, אני לא נהנה מזה, זה לא עובד!!"
אנחנו רגילים להגדיר אותם כ"לא מספיק עקשנים, אולי אפילו עצלנים, לא מספיק רוצים, לא מוכנים להתאמץ וכו'"
הבעיה היותר גדולה היא שהם יחשבו את זה על עצמם.
מה שקורה בסוף, זה שאנשים כאלה הופכים להיות סוג של "הר געש" – מצד אחד הם מאוד רוצים להפיץ לעולם את הידע שלהם, לעזור לאנשים, לתת, לפרוץ.
מצד שני, הם שמים על עצמם המון לחץ נגדי בזה שהם מבקרים את עצמם על זה שהם לא מצליחים להתמיד, על זה שאין להם תוצאות מספיק טובות, על זה שהם לא יודעים לשווק או להגיד את הדברים הנכונים וכו'.
גם אני הייתי בלופ הזה הרבה זמן עד שהבנתי שהרבה יותר יעיל ליצור התמדה והתקדמות בדרך אחרת.
קרה לכם פעם שהיה לכם רעיון לפוסט, משהו שפשוט עלה, אפילו תוך כדי עשייה שלא קשורה בכלל לעסק ואז, ישבתם רגע להוציא את המסר הזה, לכתוב ולשתף אותו וזה היה ממש קל, מהיר, כאילו נכתב מעצמו?
ולא רק זה, למרות שזה לא הרגיש לכם כמו איזשהו תוכן מבריק מבחינה שיווקית – מלא אנשים הגיבו ואהבו אותו?
אנחנו רגילים לחשוב ש"לא תמיד יש השראה" שהיא מגיעה לעתים רחוקות, לפעמים דברים נעשים בקלות, אבל רוב הזמן הם דורשים מאמץ וצריך להמשיך לעשות ולהתמיד גם אם לא בא לנו…
אבל זה לא נכון.
חלק גדול מהעשייה שלכם יכול להרגיש ככה. קליל, נכתב/נוצר כמעט מעצמו, בכיף, מתוך השראה.
רק ש… צריך להתכונן לזה ולהזמין את ההשראה.
כאשר משפטים כמו
אני חייבת
אין ברירה
צריך
קשה
לא תמיד פשוט
זה מתסכל
זה הרבה עבודה
אין לי זמן
לא יודעת מה לכתוב
לא רק שלא מזמינים אותה, אלא לא מאפשרים לה להגיע.
במקום להגיד את זה ולנסות להתמיד בכל זאת, בכוח, אנחנו יכולים להכין את עצמנו לקבל מלא השראה ולפעול ממנה רוב הזמן. בהנאה, בצורה מדויקת ובלי להילחם עם עצמנו.
איך?
- תפיסה של רגעי ההשראה והעצמתם. היה לכם רעיון לפוסט? נהדר! כתבו אותו מיד, אל תדחו לאחר כך. תהנו מהעשייה הזו
- אמירה של משפטים כמו:
"יש לי השראה וזה עושה את הכל קל וכיף ואני מצפה לה.."
"היום, כשתגיע אלי ההשראה ל___ אני אעשה כך וכך". - חגיגה של השראה שמגיעה. העליתם משהו שקיבל הרבה תגובות אוהדות? תתלהבו, תהנו מהרגע הזה. אל תגידו שנייה אחרי זה "הבעיה שאין לי מושג מה עשיתי שזה עבד.." או "הבעיה שלא כל הפוסטים שלי הם כאלה" וכו'. נכון, זו אולי עוד לא התוצאה הסופית שאתם שואפים אליה, אז מה? זה גורם לכם להרגיש טוב? תקחו מזה כל טיפה של הרגשה טובה שיש שם. בסופו של דבר, כל מה שאנחנו רוצים להשיג הוא כדי להרגיש טוב…
בלי שתשימו לב, תהפכו להיות עקביים בלי מאמץ או מלחמה.
ואז, גם אם תצטרכו לעשות משהו שאולי אתם לא הכי אוהבים או לא בטוחים בו, זה יהיה קל כי זה יהיה משהו אחד בתוך עשייה מרגשת וכיפית.
הרי עשייה זה כיף גדול! רוב האנשים לא באמת רוצים לשבת רגל על רגל. אבל הם רוצים לעשות את מה שכיף להם, מה שמרים אותם ומרגש אותם.
"אבל אי אפשר לעשות רק את מה שכיף לי" אתם אומרים…
התשובה היא שצריך לשנות את ההסתכלות.
קודם אני אשנה את התחושה שלי, את איך שאני מרגיש, אני אכין את עצמי אחרת ואז – כשאני אעשה, זה יהיה קל וזה יהיה ממונף פי כמה וכמה וזה יהיה גם כיף.
ומי לא רוצה להתמיד בעשייה כזו?
אשמח מאוד לשמוע את התובנות שלכם בתגובות.